עקיבא פרדקין

כתיבת דוקטורט בחו"ל

פרסום מאמר בכתב עת אקדמי במהלך הדוקטורט: מאיפה מתחילים

דוקטורנטית כותבת הערות על טיוטת מאמר אקדמי ליד מחשב נייד
5/5 - (1 vote)

נועה סיימה לנתח את הנתונים של הפרק הראשון במחקר שלה. המנחה שלה הציע לה להפוך את הממצאים למאמר ולשלוח אותו לכתב עת. היא פתחה מסמך חדש, כתבה כותרת, ונעצרה. מאיפה מתחילים? איזה כתב עת מתאים? ומה עושים אם המאמר נדחה?

פרסום מאמר במהלך הדוקטורט הוא צעד שהרבה דוקטורנטים חוששים ממנו. אבל עם תכנון נכון אפשר להפוך אותו לחלק טבעי מהעבודה על המחקר, ולא למשימה נוספת שמכבידה. פרופ' עקיבא פרדקין, שמלווה כבר שנים רבות ישראלים בלימודי דוקטורט, מציין שהמאמר הראשון הוא בעיקר שיעור בכתיבה מדויקת ובקבלת ביקורת.

למה בכלל לפרסם לפני סיום הדוקטורט?

מאמר שפורסם מראה שהמחקר שלכם עבר בדיקה של חוקרים אחרים בתחום. התהליך הזה נקרא "שיפוט עמיתים": המאמר נשלח לשני או שלושה חוקרים, והם מעירים עליו לפני ההחלטה אם לפרסם. ההערות שלהם עוזרות לחדד את הטיעונים, וחלק מהן יחזרו גם בהגנה על העבודה.

בחלק מהתוכניות פרסום מאמר הוא אפילו חלק מהדרישות. כדאי לבדוק מול המנחה ומול תקנון התוכנית מה מצופה מכם, ומתי.

יש גם יתרון מעשי. מי שמתכנן להמשיך להוראה או למחקר אחרי הדוקטורט יגלה שרשימת פרסומים היא אחד הדברים הראשונים שבודקים בקורות החיים האקדמיים. מאמר אחד שיצא בזמן הלימודים נותן נקודת פתיחה טובה יותר.

בחירת כתב עת מתאים

הטעות הנפוצה היא לכוון מיד לכתב העת המוכר ביותר בתחום. עדיף לחפש כתב עת שהנושאים שלו קרובים למחקר שלכם. קראו כמה מאמרים שפורסמו בו לאחרונה ובדקו את האורך, את המבנה ואת סוג המחקרים שהוא מפרסם.

שימו לב גם לכתבי עת שמבקשים תשלום גבוה ומבטיחים פרסום מהיר מאוד. כתב עת רציני לא מתחייב מראש לפרסם, ותמיד יש בו תהליך של שיפוט עמיתים. כשיש ספק, שאלו את המנחה.

איך הופכים פרק מהעבודה למאמר?

פרק בעבודת דוקטורט ארוך ומפורט יותר ממאמר. כדי להפוך אותו למאמר צריך לבחור שאלה אחת ברורה ולהתמקד בה. סקירת הספרות מתקצרת לעיקר, השיטה מוצגת בקצרה, והדגש עובר לממצאים ולמה שהם מוסיפים לידע הקיים.

לפני השליחה כדאי לקרוא את ההנחיות לכותבים של כתב העת ולהקפיד עליהן: אורך, שיטת ציטוט ומבנה. מאמר שלא עומד בהנחיות עלול לחזור עוד לפני שמישהו קרא אותו.

עוד צעד שמשתלם הוא לתת את הטיוטה לקריאה של עמית או של המנחה לפני השליחה. עין חיצונית מזהה מהר קפיצות בטיעון, מושגים שלא הוסברו ומשפטים ארוכים מדי. גם מכתב פנייה קצר לעורך, שמסביר במשפטים ספורים מה החידוש במאמר ולמה הוא מתאים לכתב העת, עוזר להתחיל ברגל ימין.

מה עושים עם הערות או דחייה?

רוב המאמרים לא מתקבלים כמו שהם. לרוב מגיעה בקשה לתיקונים, ולפעמים דחייה. זה חלק רגיל מהדרך. מומלץ לקרוא את ההערות, לחכות יום או יומיים, ואז לחזור אליהן בראש נקי. בתשובה לעורך מסבירים איך טיפלתם בכל הערה, גם כשבחרתם לא לקבל אותה.

מניסיונו בהוראת שיטות מחקר, פרופסור עקיבא פרדקין ממליץ לראות בכל הערה של שופט הזדמנות לשפר את העבודה עצמה, ולא רק את המאמר.

אם כן, פרסום מאמר במהלך הדוקטורט הוא תהליך שלומדים תוך כדי. בוחרים שאלה ממוקדת, מתאימים את הכתיבה לכתב עת שמתאים לנושא, ומקבלים את ההערות כחלק מהעבודה. כך המאמר הראשון יכול לפתוח דלת להמשך הדרך האקדמית.

המשך קריאה

דוקטורנט משוחח בשיחת וידאו עם מנחה דרך המחשב הנייד

מנחה מחו"ל ודוקטורנט בישראל: איך עובדים נכון מרחוק

השעה עשר בלילה בישראל, ובצד השני של העולם המנחה רק מתחיל את יום העבודה שלו. הדוקטורנטית שולחת לו פרק חדש, ומחכה. עובר יום, ואחר כך עוד יום. היא מתחילה לתהות אם הוא בכלל קרא, ואם היא בכיוון הנכון. הסיטואציה הזו מוכרת לרבים שלומדים לדוקטורט באוניברסיטה בחו"ל ונשארים לגור ולעבוד בישראל.

פרופסור עקיבא פרדקין

שלוש רמות של שימוש ב-AI בדוקטורט: פרופסור עקיבא פרדקין ב-ynet

כשדוקטורנט מבקש מ-AI "תכתוב לי דוקטורט", זו כבר לא עזרה אלא החלפה של העבודה עצמה. בכתבה שפורסמה באתר ynet מסביר פרופסור עקיבא פרדקין איך מבדילים בין שימוש חכם בכלי לבין שימוש שפוגע במחקר. פרדקין מחלק את השימוש בבינה מלאכותית לשלוש רמות. ברמה הראשונה הכלי רק משפר עבודה שהחוקר כבר עשה,

דוקטורנטית כותבת הערות על טיוטת מאמר אקדמי ליד מחשב נייד

פרסום מאמר בכתב עת אקדמי במהלך הדוקטורט: מאיפה מתחילים

נועה סיימה לנתח את הנתונים של הפרק הראשון במחקר שלה. המנחה שלה הציע לה להפוך את הממצאים למאמר ולשלוח אותו לכתב עת. היא פתחה מסמך חדש, כתבה כותרת, ונעצרה. מאיפה מתחילים? איזה כתב עת מתאים? ומה עושים אם המאמר נדחה? פרסום מאמר במהלך הדוקטורט הוא צעד שהרבה דוקטורנטים חוששים ממנו.

יד כותבת בעט אדום במחברת פתוחה, כתיבת פרק הדיון בעבודת הדוקטורט

פרק הדיון בעבודת הדוקטורט: איך כותבים מסקנות שמחזיקות מעמד

דוקטורנטית יושבת מול המסך אחרי חודשים של איסוף נתונים. פרק הממצאים מוכן, הטבלאות מסודרות, והגרפים נראים טוב. ואז מגיע פרק הדיון, והיא מגלה שהיא לא יודעת מאיפה להתחיל. היא כבר הציגה את כל התוצאות, אז מה עוד נשאר להגיד? זו תחושה מוכרת לרבים. פרק הדיון הוא המקום שבו המחקר מקבל

איור של ערימת ספרים, מסמך וזכוכית מגדלת, המחשה לכתיבת סקירת ספרות בדוקטורט

סקירת ספרות שעובדת: איך בונים פרק רקע שמחזק את שאלת המחקר

הרבה דוקטורנטים חושבים שסקירת ספרות היא רשימה מסודרת של כל מה שנכתב על הנושא. הם אוספים עשרות מאמרים, מסכמים כל אחד בפסקה, ומגישים פרק ארוך שמראה כמה קראו. בפועל, פרק כזה מתיש את הקורא ולא מסביר למה המחקר שלהם נחוץ. סקירת ספרות טובה עושה משהו אחר לגמרי. היא מספרת סיפור:

עקיבא פרדקין

עקיבא פרדקין על דוקטורט ומשפחה בתקופת חירום – האתגר הכפול של חוקרים וחוקרות בישראל

בעבור רבים, מסלול הדוקטורט נתפס כאתגר תובעני גם בימים שגרתיים. הוא דורש משמעת פנימית, משאבי זמן, ריכוז עמוק, עמידה בלחצים ויכולת להחזיק לאורך שנים פרויקט אינטלקטואלי מורכב. אלא שבעיני פרופ' עקיבא פרדקין, כאשר אל תוך המסלול הזה נכנסת גם אחריות משפחתית, ובמיוחד בתקופת חירום לאומית, ביטחונית או אזרחית, האתגר משנה

נגישות