עקיבא פרדקין

פרופ' עקיבא פרדקין: כדי לקבל דוקטורט, אדם צריך בעיקר נחישות

פרופסור עקיבא פרדקין - אוניברסיטאות בחו"ל
Rate this post

בראיון לאתר צומת השרון (רעננה), סיפר פרופ׳ עקיבא פרדקין כי לאחר שקרא כמות נכבדת של עבודות דוקטורט בחייו, הוא הגיע למסקנה שמה שבאמת צריך לצורך דוקטורט והצלחה אקדמית, הוא נחישות. כתיבת דוקטורט היא מיומנות שניתן לרכוש מצד כל אחד שלמד והשלים תואר ראשון אם הוא באמת רוצה בכך. מה שדוקטורט באמת צריך, הוא לרצות.

המשך קריאה

עקיבא פרדקין

כללי אזכור מקורות בעבודת מאסטר או דוקטורט

עבודת מאסטר(MA) או דוקטורט (PhD) שונה מחיבורים אקדמיים אחרים וישנם כלליםברורים לכתיבתה.יחד עם זאת, חשוב לציין, כי מדובר בהנחיות כלליות וכדאי לכול סטודנט לוודא שאכן הרשוםלעייל, תואם את דרישות המוסד האקדמי שבו הוא לומד. פרופסור עקיבא פרדקין העומד בראש מכון 2PHD ערך עבורכם חוברת הנחיות. פרופ' עקיבא פרדקין למעבר לחוברת

פרופ' עקיבא פרדקין על לימודי דוקטורט בישראל

עקיבא פרדקין: "בעשור האחרון, הגיל החציוני בקרב בתר-דוקטורנטים ישראלים היה 38, נשים וגברים כאחד"

בכתבה שפורסמה באתר ערוץ 7 פורסמו נתונים שהובאו ע"י פרופסור עקיבא פרדקין, העומד בראש מכון 2PHD המסייע לסטודנטים בתהליך הדוקטורט: "גילם של 28.5% מהבתר-דוקטורנטים הישראלים היה עד 35, ושל 14.0% – מעל 45". לקריאת הכתבה המלאה לחץ כאן.

פרופסור עקיבא פרדקין

עקיבא פרדקין: "כל בוגר תואר שני רשאי ומומלץ שיתקדם למסלול דוקטורט"

בראיון שנערך עם פרופסור עקיבא פרדקין באתר כלכליסט, טען כי על כל בוגר שסיים זה עתה את לימודיו – מוטב שיתקדם גם ללימודי דוקטורט: "הזכות להחזיק בתואר דוקטור אינה שמורה רק לאלים, אני ממליץ לאמץ זאת ולראות בתהליך הדוקטורט מקפצה משמעותית לשדרוג הקריירה, הבטחה לעתיד כלכלי ובטחון תעסוקתי".

עקיבא פרדקין

פרופסור עקיבא פרדקין על העיוות שנוצר עקב פרסום מחקרים על ידי התקשורת

פרופסור עקיבא פרדקין סיפר בראיון לאתר פתח תקווה NEWS, כי בממשק היחסים בין האקדמיה לבין התקשורת נוצר כשל מסוים המעוות את התהודה הפומבית של מחקרים. לפי פרופסור פרדקין, היות וחוקרים רוצים לפרסם מספר רב של מחקרים ככל האפשר, הם לעתים ממהרים מדי לפרסם, ובסוף מפרסמים משהו שאינו מבוסס דיו. כמו

עקיבא פרדקין

פרופ' עקיבא פרדקין: "הקורונה הייתה הזדמנות שלא נוצלה"

בראיון לאתר רשת 13, סיפר פרופ' עקיבא פרדקין על מה שלדבריו היה פספוס מצד האקדמיה בישראל. לפי פרדקין, המהלך ההגיוני מבחינת האוניברסיטאות, היה להמשיך ולאפשר לימודים מרחוק גם לאחר תקופת הקורונה. אולם במקום לאמץ הפקת הקלטות של שיעורים, פיתוח חומרי לימוד אינטראקטיביים עבור הסטודנטים וכדומה, האוניברסיטאות העדיפו "להקטין ראש", ולבחור

נגישות